מה פירוש “נדידת פילר”?
מבחינה קלינית, נדידה מתארת חומר שנמצא במיקום שונה מזה שבו תוכנן להישאר. לעיתים החומר נע לאורך מישור רקמה, דרך תנועה של שרירים ולחצים חוזרים; לעיתים הוא הוזרק מלכתחילה לשכבה שמאפשרת פיזור רחב. יש להבדיל זאת מהנחה לא מדויקת בזמן ההזרקה ומהתרחבות מקומית של חומר הידרופילי שסופח מים.
מחקר אולטרסאונד ב־200 מטופלים וב־382 אזורים זיגומטיים הדגים דפוסי הסטה מהלחי הצידית לכיוון הרקה בהתאם לשכבת ההזרקה. הממצא מלמד שלמישורי הפנים יש המשכיות אנטומית. הוא אינו אומר שכל פילר בלחי “נודד”, אלא שהשכבה ההתחלתית משפיעה על מסלול הפיזור האפשרי.
מקורות: [1]
מה יכול להיראות כמו נדידה?
בשפתיים, בליטה מעל גבול השפה יכולה להיות חומר מחוץ לגבול, אך גם בצקת, חומר שטחי או מבנה טבעי שהודגש. מתחת לעיניים, נפיחות לימפתית או חומר שסופח מים יכולים ליצור “שקית” שאינה תנועה של גוש. בלחיים, ירידת רקמות טבעית עם הגיל או שינוי במשקל יכולה לשנות את היחס בין החומר לרקמה וליצור רושם שהוא זז.
תגובה דלקתית מאוחרת יכולה לנפח אזור שבו קיים חומר ולגרום לו להיות מורגש לראשונה. גוש או גרנולומה יכולים להיראות כמו מאגר חומר. לכן המועד, כאב, אודם, תנודתיות במהלך היום וטיפולים קודמים חשובים לא פחות מהמיקום החיצוני.
איך מאבחנים נדידה?
השלב הראשון הוא שחזור מפת ההזרקה: אזור, נקודות, עומק, מוצר וכמות. משווים לתמונות לפני הטיפול ובודקים את האזור במנוחה ובתנועה. במישוש מעריכים אם מדובר בחומר רך, גוש מוצק, בצקת או רקמה טבעית. לעיתים לא ניתן להגיע למסקנה מספקת בלי הדמיה.
אולטרסאונד בתדר גבוה יכול למפות חומר גם כאשר הוא אינו נראה בבירור מבחוץ. הוא מאפשר להשוות בין המיקום שבו מצופה לראות חומר לבין אזור הבליטה, ולבדוק האם קיימים נוזל, דלקת או כלי דם סמוך. מחקרים הראו שאולטרסאונד מסוגל לזהות מאפייני חומר, תגובת רקמה, גרנולומות ונדידה.
מהן אפשרויות הטיפול?
כאשר מדובר בחומצה היאלורונית ומיקום החומר ברור, היאלורונידאז יכול לשמש לפירוק ממוקד או מדורג. המטרה אינה תמיד להמיס את כל החומר; לעיתים מסירים רק מאגר מסוים. יש לשוחח על שינוי אפשרי בנפח ועל כך שהרקמה הטבעית השתנתה מאז ההזרקה המקורית.
בחומר שאינו HA אין לאנזים השפעה. אפשרויות אחרות תלויות בחומר ובתסמין ויכולות לכלול מעקב, טיפול בדלקת, פעולה מונחית, הסרה כירורגית במקרים נבחרים או קבלת המראה ללא התערבות. הוספת חומר כדי “לכסות” נדידה לפני אבחנה עלולה להגדיל את העומס ולפגוע בתכנון עתידי.
איך מתכוננים לבדיקה?
הביאו תמונות לפני ההזרקה ולאורך הזמן, את שם החומר, הכמות והתאריך, ותיעוד של טיפולים נוספים באותו אזור. ספרו אם הבליטה משתנה בבוקר, בחום, לאחר פעילות או בזמן מחלה. ציינו אם בוצעה המסה חלקית או הזרקה נוספת, משום שהדבר משנה את מפת החומר.
בפנייה מקוונת כדאי לצלם מלפנים, מהצד ובתנועה, אך צילום אינו מוכיח נדידה. אם קיימים כאב, אודם, חום או שינוי עור, הפנייה הופכת מרצון “לתקן מראה” לבירור רפואי והדחיפות משתנה.
